יום ראשון, 6 בינואר 2013

מטבע קהילתי

חברה הזמינה אותי להצטרף אליה לשמוע הרצאה מעניינת, ביום שישי - היום הפנוי.
יהיה נורא כייף, יבואו הרבה נשים, נשתה קפה, נאכל עוגה, נקשקש, נקנה כל מיני דברים נחמדים, ועוד.
הגענו מוקדם וראינו כיצד, ביותר משעה (המון זמן לטעמי), סידרו בסלון הדירה תצוגות בגדים על מתלים, על שולחנות.
לא רק בגדים, גם תכשיטים, מבחר לקים לציפורניים עם שתי בחורות שצובעות, סבונים וקוסמטיקה.
המארחת בביתה היא זו שנותנת הרצאה על תחום שבו עוסקת וקיוותה לשכנע אותנו לבוא ולהתייעץ אתה, וכך לקדם את העסק שלה.
חוץ ממני האורחת ה"טהורה" כל שאר המשתתפות היו קרובות משפחה או מוכרות שהביאו ליום הכייף את מרכולתן (כולל חברתי).
לא נשארנו עד לסופו של היום, אך קניות לא היו שם.
המארחת הייתה מאוד מאוכזבת, הרי היו לה עשרות אישורים בפייסבוק של אנשים שאישרו את בואם לאירוע, ולאחר שפנתה ליותר מ 1000 אנשים. איך זה שחוץ ממני (שלא ראתה את האיבנט בפייס..) ועוד קוסמטיקאית שבאה למכור את העסק שלה, לא הגיעה אף אחת? אבל ממש אף אחת?
זה היה ללא ספק אירוע של מוכרות בלבד.
כדי שתתפתח קהילה גם אם פייסבוקית, צריך כנראה יותר מאשר לפתוח איבנט ולזמן אליו "חברים/ות".
קהילה זה משהו שצומח, זה משהו שחברי הקהילה באים למכור, אבל מחויבים גם לקנות מחברים אחרים בקהילה, וחשוב מאוד שהקהילה תהייה מגוונת ולא מבוססת על נשים בלבד. קהילה נפגשת על בסיס קבוע, אפילו אם כל פעם במקום אחר ולאט לאט מתרחבת. אולי גם גביית דמי מנוי מחברי הקהילה, אולי גם הנחות לחברי הקהילה בלבד, ועוד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה